חתול אשר מתקשה לתת שתן באופן תקין , שתן דמי, כמויות קטנות אך רבות של מתן שתן , בריכת שתן והשמעת יללות במהלך נתינת השתן – כל אלו סימנים היכולים להעיד על חסימה בדרכי השתן.
חתולים אשר סובלים מחסימה בדרכי השתן חשים גירוי במערכת השתן וצורך תמידי להשתין.
לחתולים זכרים יש סיכוי גבוה יותר מאשר לנקבות לפתח חסימה בדרכי השתן מאחר וצינור השופכה שלהם דק מאוד.
בנוסף חסימות בדרכי השתן נפוצות יותר בקרב גורי חתולים צעירים או בגיל הביניים.
הסיבות למחלה שונות ורבות הן יכולות להיות קשורות לזיהומים חיידקיים , סטרס , מזון יבש בלבד , משקל יתר, נוכחות של קריסטלים (גבישים במערכת השתן), היצרות השופכה או מסיבות לא ידועות
לחתולים מבוגרים הסיבות בדרך כלל הן בגלל אבנים , דלקות חיידקיות או במקרים נדירים גידולים.
הדלקת בדרכי השתן עשויה להוביל לחסימת השופכה וחוסר יכולת לתת שתן. זהו מצב מסכן חיים! בכל חשד לחסימת שתן, יש להגיע בהקדם אל הווטרינר או אל בית חולים ווטרינרי לקבלת טיפול רפואי מתאים.
גורמי סיכון לחסימת שתן ומחלות בדרכי השתן בחתולים כוללים אכילת מזון יבש בלבד, חוסר פעילות גופנית ומשקל יתר.
סיכונים: גם כאשר צינור השופכה חסום, הכליות ממשיכות לייצר שתן אך החתול אינו יכול להפרישו מן הגוף. שלפוחית שתן המתמלאת בשתן נמתחת מאוד והדבר גורם לנזק לדופן השלפוחית, פוגע ביכולת הכיווץ העתידית שלה וחושף אותה לסכנת קריעה. מצב זה מלווה גם בכאב רב. כמו כן, מכיוון שאין פינוי של שתן, מצטברים רעלים שאמורים להתפנות מן הגוף דרך השתן ואלו גורמים לשינויים בקצב הלב, הקאות ועוד.
מהם הסימנים של חסימת שתן בחתולים?
במקרים יש דלקת או חסימה חלקית יראו הסימנים הבאים:
- דם בשתן
- השתנה מחוץ לארגז החול
- מתן טיפות שתן או שתן בכמות קטנה בכל פעם – באופן רצוף
- קשיים וכאבים (יללות) בזמן מתן שתן
- בילוי זמן רב בארגז החול
כאשר חסימה השתן הינה מלאה יראו הסימנים הבאים:
- יללות כאב
- חוסר אכילה
- הקאות
- ליקוק איבר המין ולעיתים נשיכה שלו
- בשלבים מתקדמים – אפתיה וחולשה וללא טיפול החתול לא ישרוד.
טיפול בחסימת שתן
- לקיחת בדיקות דם וייצוב מצבו של החתול בהתאם. שלב זה מאוד חשוב, עוד לפני פתיחת חסימת השתן. במקרים בהם יש חוסר איזון חריף במלחים בדם ביצוע פתיחת חסימת שתן בהרדמה מסכן עוד יותר את החתול. במקרים בהם החתול בסכנת חיים, יבוצע ניקוז של השתן ישירות מן השלפוחית באמצעות מחט.
מבצעים בדיקות לאבחון החסימה , צילומי רנטגן לחיפוש אבנים, אולטרסאונד במידת הצורך ובדיקת שתן.
- פתיחת החסימה – זהו הטיפול החשוב ביותר. תחת הרדמה או טשטוש עמוק, הוטרינר מחדיר קטטר שתן (צינור סטרילי דק) דרך קצה הפין אל השלפוחית. בדרך כלל הקטטר מושאר לפחות 24 עד 48 שעות – בתלות בפרק זמן החסימה, מידת הקושי וטיב הזרימה. במקרים בהם השתן דמי, נוצר קרע בשלפוחית או סיבוכים נוספים, במקרים כאלו הקטטר יושאר זמן רב יותר.
- מתן נוזלים דרך הוריד – מבוצע במקביל לאבחון ולפתיחת החסימה. רעלנים אשר מפונים דרך השתן מצטברים בגוף ולכן לאחר פתיחת חסימת שתן חשוב שהחתול יקבל נוזלים לסייע בפינוי של אותם רעלנים.
- תרופות – חתול לאחר חסימת שתן מטופל בתרופות , מטרת חלק מהן להקל מעבר השתן בכך שהן מרפות את צינור השתן, בנוסף החתול מטופל בשיכוך כאבים, נוגדי בחילה, מעודדי תיאבון ועוד.
- שינוי במזון של החתול – מעבר למזון רפואי בהתאם לסוג הקריסטלים שנמצאו כדי למנוע שקיעת קריסטלים בעתיד וחסימות שתן חוזרות.
- עידוד שתיה (פיזור קערות מים בבית, הקפדה על טריות המים ועל ניקיון הצלחת), האכלה במזון רטוב. כל זאת על מנת לדלל את השתן ולהפחית סיכוי הצטברות קריסטלים / יצירת אבנים.
- טיפול אנטיביוטי – בעיקר במקרים בהם אובחנה דלקת זיהומית בדרכי השתן או בחשד לזיהום עולה דרך קטטר השתן.
חסימת שתן היא מצב שעלול לחזור על עצמו. במידה והחסימה חזרה לאחר כל אמצעי הטיפול והמניעה לעיתים יש צורך בניתוח בשם perineal urethrostomy – היוצר פתח רחב יותר לצינור השופכה (למעשה קטיעת הפין ויצירת פתח רחב במקומו)- ניתוח זה מבוצע על ידי כירורגים מוסמכים שלהם נסיון וידע רב בתחום.
מה הטיפול בבית לאחר הטיפול באשפוז?
- עידוד שתיה – מתן מים מינרלים, מזרקת מים, החלפת מים בתדירות גבוהה.
- מתן מזון רטוב המכיל נוזלים רבים (רפואי)
- מעבר למזון רפואי מתאים לפי בדיקת השתן שבוצעה.
